משפט והגדרות, שעור5 אופטומטריה

כשאין משפט ישנה אנרכיה, אנרכיה נגרמת בעקבות חוסר באתיקה.
המשפט אדם לאדם זאב מתאר מצב של אנרכיה.
תומס הובס היה בעד חוק חדש, עם אכיפה.
מקורות המשפט- חלקם מהטבע, חלקם מאלוהים או מאבולוציה, או מבית המשפט העליון.
התקדים המשפטי- חשוב אבל לא אבסולוטי. אם אדם נתפס בגניבה ועושים לו משפט, כשהשופט רוצה לתת עונש, הוא מסתכל על מה שקיבלו בעבר במקרים דומים- נקרא תקדים משפטי.
לתקדים משפטי מבית משפט נמוך אין הרבה כוח, ככל שהבית משפט גבוה יותר התקדים המשפטי חזק יותר (בארץ בית המשפט הגבוה ביותר הוא בית המשפט העליון, ואחריו מחוזי, השלום, ועוד בתי משפט קטנים).
התקדים המשפטי מחייב, אבל לפעמים שופט יכול לתת עונש חמור הרבה יותר ממה שהיה נהוג, במקרה של ערעור ניתן יהיה להראות שלמרות העונש הקודם שהיה נהוג, לא הייתה הרתעה מספקת, לכן אין ברירה אלא ליצור תקדים משפטי חדש.
בית המשפט יכול להכתיב סטנדרט חדש, ולקבוע תקדים משפטי שלא היה נהוג בעבר במטרה ליצור הרתעה.
Power corrupts, absolute power corrupts absolutely- בעבר בעלי סמכות גבוהה לא היו כפופים בפועל לחוק ויכלו לנצל את מעמדם. כיום הודות להתקדמות שלנו כחברה, זה קיים משמעותית פחות (כיום מעמידים נשיא לדין על הטרדה מינית, ואילו בעבר למרות שהדבר היה ידוע, לא היו נוהגים כך).
כיום בעקבות התקדמות הטכנולוגיה (כמו אינטרנט ופלאפונים) ישנה פחות סודיות במקרים בעייתים, לכן הם זוכים ליותר התייחסות וטיפול.

חקיקה ראשית- זו החקיקה העליונה שהכנסת מחוקקת. הכנסת היא הראשות המחוקקת, ומשרדי ממשלה הם הרשות המבצעת.
הכנסת קובעת את החוקים, ואת החוקים ניתן לחלק, ולדעת באיזה חוק זה לפי השם.
לפי המילה פקודה (כמו פקודת הרופאים או פקודת מס הכנסה)- ניתן לדעת שזה היה לפני קום המדינה ונקבע ע"י השלטון הבריטי ואפילו ע"י השלטון התורכי (זו פקודה).
לפי המילה חוק- ניתן לדעת שזה חוק שחקקה הכנסת שלנו, אם כתוב חוק ניתן לדעת שזה מ1948 ולא לפני.

חוק יסוד- זה חוק בסיסי ביותר שהכנסת עצמה לא רוצה שישנו בהפרש של קול או שניים, לכן זה דורש רוב מיוחד. לרוב כדי להעביר חוק רגיל גם קול אחד מספיק, אך לא כך בחוק יסוד שלפעמים דורש רוב של 60-70% מכלל חברי הכנסת כדי לאשרו.
חוק זה כל חוק שעבר בכנסת ברוב כלשהו, לחוק יסוד (כמו חוק זכויות החולה) ישנה חשיבות עליונה לכן ניתן לשנותו רק ברוב מיוחד.

דין- זו מילה כוללנית שמתייחסת לחוק, פקודה, חוק יסוד, וצו (שאלת מבחן!!!).

חקיקה שיפוטית- חקיקה שרבים לא אוהבים מפני שזו חקיקה של בית המשפט.

חוק יסוד המשפט- החל ב1980, כשאין תשובה בחקיקה לשאלה משפטית הטוענת הכרעה, בית המשפט מחליט לאור עקרונות החרות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.
מדוע חוק יסודות המשפט קיים? במהלך השנים התרחשו אירועים שלא הייתה לגביהם תשובה בחקיקה, כך שהשופטים לא ידעו מה לעשות במקרה ואין חוק.
חוק יסודות המשפט אומר שאם אין תשובה בחוק, בית המשפט יכול להחליט לפי עקרונות מסוימים. הסכנה בחוק זה היא אקטיבזם שיפוטי.
הבעיה באקטיביזם שיפוטי היא שהשופט יכול להחליט בעצמו, הוא לוקח את המקום של הגוף המחוקק, וזאת למרות שלפי הדמוקרטיה הכנסת היא זו קובעת. יש בכך בעיה מכיוון שלפעמים ישנו ספק אם השופט עבר את הגבול.
בשנים האחרונות שופט בית המשפט העליון ביטל חוקים והגביל את כוחם של חברי כנסת והרשויות מקומיות, אך יש כאן גורם מרתיע, מכיוון שבבוא הזמן יכולים לבטל לחלוטין את כוחה של הכנסת, והמנהיג יהיה שופט עליון שנבחר רק ע"י שופטים אחרים ולא ע"י העם (ישנה ועדה המורכבת ברובה משופטים המחליטה מי יהיה השופט העליון הבא), יש כאן סכנה שבמקום שלטון דמוקרטי נקבל שלטון של חכמים…
כל הרכב של בית המשפט העליון יכול לבטל החלטות קודמות בתנאי שינמק זאת.
אם ישנה החלטה של בית משפט השלום (הנמוך ביותר) אדם יכול להגיש ערעור לבית משפט מחוזי, שראשי לבטל כל החלטה של בית משפט נמוך ממנו.
בית המשפט העליון הוא זה שנותן החלטה סופית, אבל ניתן לבקש ערעור ולבקש הרכב חדש של שופטים. ההרכב החדש של העליון יכול לבטל את החלטת ההרכב הקודם, בתנאי שייתן לכך הסבר מפורט.

Both comments and pings are currently closed.

Comments are closed.